החלטה בתיק ת"א 28310-01-12

לפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית ו/או היעדר עילה ויריבות.

1.         לטענת המבקשת דין התביעה שהוגשה מטעם המשיב להידחות על הסף, שכן מדובר בתביעה שביסודה מהווה כמעין ערעור על פסק דין חלוט בעניין דמי מזונות - עניין שהינו בסמכותו הבלעדית של בית המשפט לענייני משפחה. עוד טענה המבקשת, כי התביעה מבוססת על טענות בעלמא ללא כל פירוט עובדתי לאותן עובדות המקימות עילת תביעה נגדה. מה גם, בין המבקשת לבין המשיב אין כל יריבות ישירה שכן ההליך המשפטי בגין גובה דמי מזונות הינו הליך המנוהל בין הורי הילדים והילדים בלבד.

            לעניין תביעת המשיב בנוגע למתן צו חשבונות, גם זו דינה להידחות, שכן לא הוכח קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין שני הצדדים המצדיקה מתן חשבונות. מה גם, אין בתביעה עצמה כדי להקים עילת תביעה כנגד המבקשת.

2.         מנגד טען המשיב, כי אין המדובר בתביעת מזונות, שכן אין המשיב מערער על פסק הדין בעניין המזונות, אלא טוען לשימוש לרעה בהליכי משפט בכל הנוגע לביצועו של פסק הדין בעניין המזונות, שכן לטענתו, המבקשת פתחה שני תיקי הוצל"פ לביצוע אותו פסק הדין של המזונות מבלי שיכלה לתת כל הסבר לכך. לעניין העדר יריבות טען המשיב, כי מדובר בצדדים המתחרים על הכספים בקופת כינוס של החייב - גרושה של המבקשת, בשעה שהמבקשת טוענת לזכות קדימה, על כן, בהיותם נושים של אותו חייב קיימת ביניהם יריבות ישירה.

            לעניין מתן צו חשבונות, טען המשיב, כי מתקיימים התנאים למתן צו חשבונות וזאת לאור מערכת היחסים המיוחדת שבין שני הצדדים ולאור העובדה, כי למשיב, בהיותו נושה של החייב, קיימת זכות בכספים שלגביהם מבקש הוא לקבל צו חשבונות, שכן לגובה החוב הנטען ע"י המבקשת יש השפעה ישירה על אופן חלוקת הכספים בין הנושים ועל הסכום שאמור לקבל המשיב.

רקע עובדתי

3.         המשיב - (התובע) בנק דיסקונט לישראל בע"מ, הינו הזוכה בתיק הוצל"פ 02-09535-06-8 כנגד סדן ניר - בעלה לשעבר וגרושה של המבקשת (להלן: " החייב"). תיק ההוצל"פ נפתח כנגד החייב לשם ביצוע פסק הדין שניתן במסגרת ת.א. 2333/05.

            המבקשת - (הנתבעת) הינה כאמור גרושתו של החייב והזוכה בשני תיקי הוצל"פ 10-00037-00-9 ו-10-00056-06-4. שני התיקים הנ"ל נפתחו בהוצל"פ לביצוע פסק דין בענייני מזונות.

4.         בהתאם לבקשת המשיב מונה כונס נכסים למקרקעין הידועים כגוש 20971 חלקה 62, והמהווים כבית מגורים ברח' נרקיס 70 ביישוב גן נר, והרשומים על שמו של החייב (להלן: " הנכס").

            הנכס נמכר במסגרת הליכי הכינוס בסכום של 875,000 ש"ח כשתמורה זו טרם חולקה בין הנושים השונים.

5.         לטענת המשיב, חוב המזונות שבגינו נפתחו שני תיקי הוצל"פ, מגיע לסך של 790,000, חוב זה בצירוף החוב של המל"ל ושל המועצה המקומית, הינו חוב לנושים בדין קדימה, וכי החוב עולה על התמורה שהתקבלה, כך שלא יוותרו לנושים הרגילים כספים כלשהם. המשיב טוען, כי תיקי ההוצל"פ שנפתחו בגין מזונות, אינם משקפים נכונה את חוב המזונות שאותו חייב החייב למבקשת, הוכחה לכך הינה התנהלותה המחשידה של המבקשת כפי שפורט בהחרבה בתביעה - דבר המצביע על קיומו של חשד ממשי בדבר אמיתות קיומו של חוב זה או אודות שיעורו הנטען.

6.         לאור האמור, הגיש המשיב תביעה כנגד המבקשת בה הוא עותר למתן צו הצהרתי לפיו אין החייב חייב למבקשת חוב מזונות כלשהו, לחלופין, ליתן צו למתן חשבונות מסמכים ואסמכתאות לשם עריכת תחשיב לגובה המזונות האמיתי.    

            האם לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בעניינים הנ"ל. זוהי השאלה המרכזית שדורשת את הכרעתנו.

דיון

7.         המבחן הכללי לקביעת הסמכות העניינית בתחום האזרחי הינו מבחן הסעד שנתבקש בכתב התביעה, למעט כמובן אותם עניינים לגביהם נקבע בחוק הסדר שונה (ע"א 27/77 טובי נ' רפאלי, פ"ד לא(3) 561).

            בתביעה שהוגשה מטעם המשיב, עותר המשיב לסעדים שלהלן:

"ליתן צו הצהרתי לפיו אין החייב חייב לנתבעת חוב מזונות איזה שהוא, לחלופין היה וכב' בית המשפט יקבע כי קיים חוב מזונות אך סכומו נמוך מהיתרות המצטברות בשני תיקי ההוצאה לפועל שפתחה הנתבעת בגין 'מזונות', כביכול, כי אז יתבקש כב' בית המשפט ליתן צו המופנה לנתבעת ומתן חשבונות מסמכים ואסמכתאות לשם עריכת תחשבי באשר לחוב המזונות האמיתי והנכון של החייב כלפיה, כן יתבקש כב' בית המשפט להצהיר על חוב המזונות האמיתי בהקשר של חלוקת כספי המכר לכלל נושי החייב"

            למעשה מדובר בשני סעדים חלופיים:

            א. צו הצהרתי לפיו אין החייב חייב לנתבעת חוב מזונות.